פסק-דין בתיק ת"א 39859-08

בפניי תביעה כספית בסך של 887,748 ש"ח, אשר הוגשה על ידי שני תובעים נגד מדינת ישראל. הנתבעת, מדינת ישראל, הגישה הודעת צד ג' נגד עו"ד עפרוני, יעקב צבי ויעקב יעקב.

א.  תמצית טענות התביעה

1.  צד ג' 1 - עו"ד יעקב עפרוני, (להלן: "כונס הנכסים / עו"ד עפרוני / צד ג' 1 ") מונה ושימש ככונס נכסים על פי מינוי מלשכת ההוצל"פ בפתח תקווה, על בית הבנוי על מגרש ברחוב חיבת ציון 10 ברמת גן אשר היה זקוק לשיפוץ מסיבי (להלן: "הנכס"). הגב' בלה ציגלר ז"ל, (להלן: " החייבת/המנוחה") הייתה בעלת זכויות חכירה מבעלה, מקס ציגלר של מחצית הנכס. התובעת הינה בתה והיורשת של בלה ציגלר ז"ל.

התובע רכש את הנכס מעו"ד עפרוני, ככונס נכסים על זכויותיה של המנוחה, במכירה שהתבצעה במסגרת תיק הוצל"פ 20/10798/02/5, והתובע השלים את תשלום מלוא תמורת הרכישה  ביום 6/2/04. לאחר ששילם התובע את מלוא התמורה וטרם שנרשמו זכויותיו בנכס, הגיעה ארצה התובעת, אשר בדיעבד הסתבר, כי הייתה בעלת הזכויות בנכס. התובעת ביקשה להוציא צו ירושה בעניין המנוחה, היא החייבת בתיק ההוצל"פ.

בעת שהוציאה התובעת נסח רישום מקרקעין, גילתה כי נפתח נגד המנוחה תיק הוצל"פ, מונה כונס נכסים למכירת הנכס ונרשמה הערת אזהרה לטובת התובע בגין המכירה.

התובעת פנתה באמצעות ב"כ אל כונס הנכסים, הפנתה את תשומת לבו לטענותיה ומיד כונס הנכסים ברח מהארץ עם כספי תמורת הנכס אותם קיבל מהתובע. במקביל, עתרה התובעת לבית המשפט המחוזי בדרך של המרצת פתיחה וקיבלה צו מניעה זמני, בין היתר, לביטול המכירה לתובע ומחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובתו.

לימים, הגיעו התובע והתובעת לפשרה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיו התביעה לסעד הצהרתי הקובע, כי הנכס בבעלות התובעת, התקבלה.

2.  התובעים טוענים, כי מסכת העובדות כפי שפורטה לעיל, הינה רק כתוצאה מרשלנות הנתבעת, אשר אפשרה לפתוח תיק הוצל"פ נגד מי שאינו בין החיים ואשר עזב את הארץ לבלי שוב 16 שנה טרם פתיחת תיק ההוצל"פ. לא זו אף זאת, כך התובעים, תיק ההוצאה לפועל נפתח על בסיס שטר חוב שנתוניו מחשידים על פניהם.

החייבת עזבה את הארץ 10 שנים טרם התאריך הנטען לעשיית השטר, הכתובת שנמסרה בתיק ההוצל"פ לא הייתה כתובתה והיא לא התגוררה בה מעולם. על השטר רשומה כתובתה האמיתית בה התגוררה בעת שהייתה בארץ, שהיא כתובת הנכס, וזו לא נרשמה ככתובתה בתיק ההוצאה לפועל. מבחינה גיאוגרפית כתובת המנוחה שנרשמה ככתובתה בתיק ההוצאה לפועל, קרובה לכתובת מגוריו של הזוכה.

עוד טוענים התובעים, כי לשכת ההוצאה לפועל, מינתה ככונס נכסים אדם בעל עבר פלילי, כולל בענייני תרמית והונאה ובעת מינויו היו תלויים נגדו הליכים פליליים נוספים ו/או חקירות משטרתיות בנושאי תרמית ו/או כתבי אישום בהם הורשע ובעברו הורשע כונס הנכסים על ידי בית המשפט העליון.

לטענת התובעים, בתיק ההוצל"פ טיפלו במקביל 5 רשמים שונים ונראה, כי אף לא אחד מהם שלט בפרטי התיק ולא גילה ערנות נדרשת למניעת תקלות כגון אלה שאירעו בתיק הוצאה לפועל זה. יתרה מכך, רשמי וראשי ההוצאה לפועל השונים לא וידאו שכונס הנכסים, ממלא אחר הוראות החוק.

3.  מוסיפים התובעים וטוענים, כי היה על הנתבעת להחמיר בפיקוח על כונסי הנכסים, לאור מקרי הונאה חמורים כגון זה שבעקבותיו, כתבה כב' השופטת גרוסמן, בדו"ח מפורט, לגבי של עו"ד אייל גרצברג, אשר מעל בחובות האמון שלו ועזב את הארץ בשנת  1997 תוך שהוא נוטל כספי כינוס שהופקדו בנאמנות, הותיר את מרשו ואת המערכת בשבר אמון. לטענתם, מדובר במקרה המאיר באור שונה את הקלות הבלתי נסבלת והכוח הרב שהמערכת נותנת בידי כונסי הנכסים בהליך הוצל"פ.  משכך, כך התובעים, המערכת הייתה מודעת לצורך ולבעיה הכרוכה בפיקוח על תפקיד כונס הנכסים עוד 7 שנים טרם המקרה, נשוא התביעה דנן, אך לא עשתה דבר. גם פתיחת תיק הוצל"פ נגד מי שהלך לעולמו ארעה בעבר וגם פירצה זו לא נסגרה.

4.  התובע טוען, כי איבד את כספי התמורה ששילם לכונס הנכסים, נגרמו לו הוצאות נוספות ועגמת נפש ועותר לחייב את הנתבעת בסך 648,148 ש"ח, סכום התמורה ששולמה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

התובעת טוענת, כי בשל העובדות המתוארות לעיל, נפגעו זכויותיה הקנייניות, התעכבו תכניות שיפוץ הנכס, נגרמו לה הוצאות משפטיות ואחרות כולל טיסות ארצה ואירוח במלון ועותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 239,600 ש"ח, כדלקמן:

 44,600 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, סכום ששילמה לתובע 1 בפסק הדין שנתן תוקף לפשרה, הוצאות משפט 25,000 ש"ח, טיסה ואירוח 120,000 ש"ח, פגיעה בקניין 50,000 ש"ח

ב.  תמצית טענות הנתבעת

1.  הנתבעת טוענת לחסינות, העדר חיוב בנזיקין כלפי התובעים, העדר יריבות והעדר עילה. לטענתה, אף אם יוכח כי התרשלה, מה שמוכחש על ידה, אינה חבה בנזיקין מאחר שאשם של אחר הוא הסיבה הבלעדית לנזק המוכחש על ידה, מה שאף ניתק את הקשר הסיבתי בין המחדלים הנטענים נגדה לבין הנזק הנטען. עוד לטענתה, הינה חסינה בהתאם לסעיף 73 לחוק ההוצל"פ וסעיף 8 לפקודת הנזיקין.

לטענתה, הנכס נמכר לתובע מתחת לשווי מחיר השוק שלו, מה שהיה אמור להוות נורת אזהרה לתובע באשר לעסקה. עו"ד עפרוני,  אשר מונה כונס הנכסים על ידי ראש ההוצאה לפועל לבקשת הזוכה, עזב את הארץ ובידו סכום התמורה שקיבל מהתובע בסך 488,764 ש"ח.

מכיוון שהחובה לבירור סטאטוס חייבים בהוצל"פ ו/או מקום מגוריהם מוטלת על הזוכה או ב"כ ולא עליה, כך הנתבעת, היא לא ידעה ולא היה עליה לדעת, שהחייבת נפטרה ו/או מתגוררת בחו"ל. הזוכה הוא אחראי במעמד פתיחת התיק להמציא לה את כל המידע והפרטים על החייבת והרשלנות במסירת פרטים אלה מוטלת על הזוכה בלבד.

בבקשה שהוגשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל, בתיק נשוא התביעה דנן, לא הוזכר ולו ברמז, כי החייבת נפטרה ומעבר לכך, צוין על גבי השטר כי השטר לא כובד למרות דרישות שנשלחו לחייבת ולא שולמה תמורתו. עוד לטענתה, לא היה על הזוכה להציג את השטר לפירעון לאור העובדה שהחייבת שינתה כתובת והשתמטה מתשלום החוב.

2.  הנתבעת טוענת, כי תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי יעקב צבי (" הזוכה ") כנגד החייבת ביום 17/12/02 בגין שטר חוב חתום על ידה על סך 180,000 ש"ח, שמועד פירעונו 5/12/97. שטר החוב נראה כשיר על פניו ובדיעבד הסתבר, כי הינו מזויף, אך הנתבעת לא ידעה ולא היה עליה לדעת זאת.